תל אביב

יצירה ייחודית מאוד שמראה את השליטה של רובין בטכניקותיו, ויותר מכך, ציור זה מהווה נקודת ציון בתקופת המעבר של רובין, בין סגנונותיו של תחילת שנות ה-20 וה-30 לסגנונו הבולט של שנות ה-40, ה-50 ואילך. ניתן לראות זאת בהבדל בין מושא הציור, הבית הוורוד, הצבוע במשיכות מכחול רכות מאוד ובשכבות דקות, המגדירות את יצירותיו המוקדמות יותר, ולצדו נמצאים הברושים, הצבועים בחומרים בצבע כבד, הנותן תחושה כמעט תלת מימדית, ודומה למטעי הזיתים המפורסמים שלו ולנופי ירושלים הבולטים ביצירותיו המאוחרות.