שאו ציונה נס ודגל

חלק מהאמנים חוקרים את ההיסטוריה של הדגל, כך למשל יואב בן דב מצייר את הדגל כפי שצויר על דגל הדיו, ככוכב מלא, ואותו הוא מצפה בעלי זהב, אשר מצד אחד מראה את נס יצירת הדגל ובאותו אופן את יצירת המדינה, זאת גם תוך שימוש באייקון הבלתי נשכח של מגן הדוד הצהוב אשר שימש לסמן יהודים בגלות. לעומת זאת, מירה מיילור חוקרת את סמל המגן דוד ממקורותיו, כך היא מגיעה לפרח השושן הצחור, פרח אשר שב וחוזר בהיסטוריה היהודית בשלל מקומות, עיטורי עמודים, מטבעות ואף יש המשערים, מיילור ביניהם, שזוהי ההשראה למגן הדוד.

אך מה לגבי הנס? המילה נס הינה מילה נרדפת לדגל ואף מתארת מעשה פלאים בלתי נתפס, רפאל מימון, אשר חוקר היסטוריה ונוסטלגיה ישראלית, מגלה את סיפור נס בניית הכור בדימונה, ואיך אחד התורמים הגדולים להקמתו הוא הבעלים לשעבר של חברת הגזוז הצרפתית, פרייה. מימון מצייר את בקבוק הפרייר עומד בגאווה על דגל ישראל, וממלא את מקומו של מגן הדוד. לעומת זאת, עבודתו של יעקב אגם "תקווה", מפרקת את סמל המגן דוד לשלל רסיסים צבעוניים אשר מתחברים כאשר היצירה זזה, כמו דגל המתנופף ברוח התקווה.