אריה ארוך

אריה ארוך, צייר ודיפלומט ישראלי, נולד ב1908 כיובה ניסלביץ' בחרקוב, רוסיה (כיום אוקראניה). הוא זכה בפרס ישראל לציור ב1971.
ארוך נולד למשפחה אמידה וקיבל חינוך מודרני וציוני. ב1924 משפחתו היגרה לישראל והוא החל ללמוד ב"בצלאל". הוא אף היה חלק מקבוצת האמנים של מאירוביץ' בזכרון יעקב.

באמצע שנות ה-30, לאחר שלמד אמנות בפריז, ארוך אימץ סגנון אקספרסיוניסטי מתון. במהלך שנות הארבעים בולטת הנטייה לציור סכימטי ולפירוק של הנוף לצורות גיאומטריות. נטייה זו הגיעה לשיאה במהלך שנות החמישים באימוץ טכניקת ציור נאיבי והדגשת הממד העיטורי והדקורטיבי בציור. ציורים כגון סדרת הציורים "אוטובוס בהרים" (1944-1955) משקפים התפתחות זו.

אריה ארוך, למרות היותו חבר בקבוצת "אופקים חדשים" הציע אלטרנטיבה להפשטה הלירית כמו התרכזות בצורה; אמירה אישית במקום אובייקטיביות; טכניקות לא קונבנציונליות במקום מתודיקה מקצועית וגישה יותר לקטנית במקום ההפשטה הצרפתית. מקור עבודותיו של ארוך  נמנו על ציורי ילדים, חפצים מצויים, דמויות מסורתיות ועממיות ואנשים מילדותו. מחשבתו והטכניקה שלו (מחיקה, גירוד, קשקוש) השפיעה על אמנים צעירים של זמנו כמו אביבה אורי ורפי לביא.

ב1949-1953 הוא שירת במשרד הדיפלומטי במוסקבה; ב1956-1959 הוא היה שגריר ישראל בברזיל; ב1959-1962 הוא היה שגריר ישראל בשוודיה; ב1963 הוא חזר לישראל, פרש והקדיש את עצמו לאמנות בירושלים.
אריה ארוך נפטר ב1974.