חואן מירו

חואן מירו (1893–1983) דחה את האילוצים של הציור המסורתי, ויצר יצירות ש"התעברו באש הנפש אך התבצעו בקרירות קלינית", כפי שאמר פעם. נחשב לאחד הסוריאליסטים המובילים, למרות שמעולם לא היה חלק רשמי מהקבוצה, מירו היה חלוץ בסגנון ליניארי נודד של אוטומטיזם – שיטה של ​​רישום "אקראי" שניסתה לבטא את פעולתה הפנימית של נפש האדם. מירו השתמש בצבע ובצורה באופן סמלי ולא מילולי, הקומפוזיציות המורכבות שלו משלבות אלמנטים מופשטים עם מוטיבים חוזרים כמו ציפורים, עיניים וירח. "אני מנסה למרוח צבעים כמו מילים שמעצבות שירים, כמו תווים שמעצבים מוזיקה", אמר. בעוד שהוא העריך חופש אמנותי, מירו העריץ את ההיסטוריה של האמנות, וביסס סדרה של עבודות על ציורי הפנים בארוקי הולנדי של הנדריק סורג ויאן סטין. בתורו, מירו נתן השראה לאמנים רבים – בעיקר ארשיל גורקי, שההפשטות הליניאריות הנועזות שלו השפיעו באופן יסודי על האקספרסיוניזם המופשט.