ליפה נתנזון

נולד ב-1935 ביאשי, רומניה. בגיל 14 החל ללמוד רישום אצל ו. דובריאן. בין השנים 1953-61 למד באקדמיה לאמנות בוקרשט אצל לבין וקונסטנטינסקו, והתמחה בפרסקו מונומנטלי. הוא צייר פרסקאות באולם תרבות הנוער ובאולם הסינדיקט ביאשי. הוא גם השתתף בתערוכות השנתיות של אגודת האמנים הרומניים ועבודותיו נרכשו על ידי מוזיאונים אזוריים ועל ידי המוזיאון הלאומי בבוקרשט. בשנת 1967 עלה לישראל, שם הושפעה אמנותו ממאמני האמנות הישראלית. אמנותו מאופיינת בזמן איכות רבי-ממדי, עם קשר בין הישן לחדש, אמנות ויהדות.