מאנה-כץ

נולד בשם מאנה לייזרוביץ' כץ בבוקרשט. הוא החל לצייר בגיל צעיר ועד מהרה התמסר לציור. הוא למד אמנות אצל הצייר איסר, קולגה של אנדרה דריין. מאוחר יותר הוא למד בבית הספר הפוליטכני בציריך ויצר קשרים עם האמנים והסופרים אגם ז'אן ארפ וטריסטן צארה.

מאנה כץ הגיע לפריז בגיל 19 כדי ללמוד אמנות, שם עבד בצמוד לאמנים כמו פיקאסו וטולוז לוטרק.

מאנה כץ היה דמות מפתח בקבוצה היהודית-צרפתית הידועה בשם אקול דה פריז, התנועה האקספרסיוניסטית היהודית-צרפתית.
ביקורת של טיימס אמרה פעם על אמני ה-אקול דה פריז ש"הצבעים הצרפתיים שחררו אותם מאפלת המסורת הרוסית".

ואכן, ציורי מאנה כץ מלאים בחיות, צבעים עליזים והתלהבות.
לא כמו אמנים אחרים מהקבוצה, כמו מודיליאני ושאגאל, מאנה כץ היה אקספרסיוניסט אמיתי – ציוריו מרמזים על הצצה טהורה אל האני הפנימי של הנושא שלו. כדי למצוא את הרגישות שלהם, הוא לא פחד לעוות או להגזים בצבעים הטבעיים.

למרות שבדרך כלל עסק בנושאים יהודיים, מאנה כץ סירב לראות בעצמו אמן יודאיקה. ביקורת של ג'ואיש כרוניקל כתבה על מאנה כץ כי "צריך לכבד אותו כצייר יהודי, אבל גם כאמן אוניברסלי. כמשוטט בלתי פוסק, מאנה כץ מרגיש כמו בית בכל מקום אליו הוא הולך. אין עיר גדולה בעולם. לא הוצג או הוצג".