יוסל ברגנר

יוסל ברגנר (1920-2017) נולד בוינה, אוסטריה, בשם ולדימיר יוסיף ברגנר. אביו היה המשורר היידישאי מלך ראוויטש ואמו הזמרת פאניה ברגנר. הוא נשלח ללימודים בבית הספר היהודי של ארגון הבונד. בנעוריו למד בבית ספר טכני למתכות בוורשה וציור אצל הצייר הירש אלטמן. בשנת 1937, עם התגברות האנטישמיות, היגרה המשפחה למלבורן, אוסטרליה. שם, למד אמנות והצטרף ל"חברה לאמנות בת זמננו", שביקשה להתנער מן הציור האקדמי באוסטרליה. בימי מלחמת העולם השנייה גוייס ברגנר לצבא האוסטרלי ושירת בגדוד העבודה שלו. לאחר המלחמה חזר לזמן מה ללימודים.
בשנת 1948 היגר לפאריז, צרפת, ובשנת 1950 עלה לישראל והתיישב בצפת, ואחר כך בתל אביב-יפו. יצר עבודות לתאטרון, בעיקר עבור מחזותיו של ניסים אלוני. בשנת 1980 זכה בפרס ישראל לציור.

יצירתו המוקדמת של ברגנר, מתקופת שהותו באוסטרליה מאופיינת בסגנון ריאליסטי וחברתי. עבודות אלו אופיינו במשיכות מכחול בולטות, בשימוש בצבעים כהים ובאימפסטו כבד. החל משנות החמישים של המאה ה-20 בולטת ביצירתו הנטייה למעבר מציור ריאליסטי, אל ציור סמבולי, המושפע מן האמנות הסוריאליסטית. בעבודות אלו הופיעו דימויים כגון כלי בית או דמויות סמליות, המשקפים זכרונות מן העיירה היהודית. ב2017 ברגנר נפטר.