יצירות
אודות
מרדכי ארדון (1896-1992) נולד כמרדכי ברונשטיין בטוחוב, פולין. ב1919 הוא עבר לברלין ולמד עם קנדינסקי, קליי וליונל פיינינגר בבאוהאוס, ויימאר. הוא היגר לישראל ב1933 והתיישב בירושלים.
בין 1940 ל1952 ארדון היה מנהל של בצלאל, האקדמיה לאמנות ושינה את מאפייניה. ב1947 הוא קיבל דוקטורט של כבוד בפילוסופיה. בשנותיו האחרונות הוא חי ועבד בפריז, שם קיבל הכרה בין-לאומית.
ציורו של ארדון נע בהדרגה מנוף תאורי למופשט. עבודותיו החצי מופשטות מלאות בסימליות ומשלים – חלקים מכתבי יד, כוכבים, סולמות וכדומה. בעבודותיו המאוחרות ציוריו כמעט מופשטים לחלוטין.
כמאסטר אמנות ממרכז אירופה, ארדון ערבב את הצבעים שלו לבד ונקט בצעדים אדירים בכדי לייצר את הטקסטורות העדינות של ציוריו. עולמו הפנימי עשיר באסוסיאציות וסמלים , בדומה למורה שלו, פול קליי. הוא ניגש לחגיגיות בדרך אסטטית ובמגוון רחב של צבעים טהורים ובוהקים.
לקריאה נוספת
לימודים
1920-25 למד בבהואוס, ויימר, אצל הציירים איטן, קליי, קנדינסקי, פיינינגר
1926 לימודים אצל מקס דורנר
הוראה
1929 קונסטלה איתם, ברלין
1935 בסמינר בית הכרם, ירושלים
1935-52 לימד ציור ב"בצלאל" ירושלים
1940-52 מנהל "בצלאל", ירושלים
1952-63 מפקח ויועץ אמנותי, משרד החינוך והתרבות, ירושלים
פרסים
1954 פרס יונסקו
1963 פרס ישראל בתחום הציור
1974 דוקטור לפילוסופיה, תואר לשם כבוד, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1974 יקיר ירושלים
1988 פרס בוריס שץ
1992 פרס ישראכרט, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל-אביב
