בתערוכה הנוכחית בגלריה אנגל מוצגים ארבעה אמנים ישראלים הפעילים בפריז, אחד המרכזים החשובים בעולם האמנות. הם נסעו לפריז כדי לחקור עולמות אחרים, אך נותרו ישראלים. "העיר הגדולה" היא מקום המאפשר נקודת מבט הוליסטית יותר, המספקת קרקע טובה לבחינה רצינית ומעמיקה של מעשה היצירה האמנותית והזדמנות לביקורת ותערוכות בקנה מידה שונה כל כך מהנורמות של מדינתנו הקטנטנה.
ההתפתחות האמנותית של ארבעת האמנים התרחשה בישראל, אך בשלב מסוים כל אחד בחר לנסוע לפריז ולהמשיך להתפתח בה. התערוכה הנוכחית מאפשרת לציבור הישראלי לראות את יצירותיהם האחרונות, חשיפה מחודשת כדי לאפשר לנו לחדש את ההיכרות איתם ולשמור על קשר, החשוב כל כך לכל אחד מהאמנים.
כבר בשנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 חש מרדכי מורה שהשיג את כל מה שיכול היה מבחינת הצגת תערוכות בגלריות ובמוזיאונים בישראל. בעבודה במדיומים של תחריט, רישום וציור, הכמיהה העמוקה של מורה להתעמק באמנות על כל הווריאציות שלה הובילה אותו לפריז, ניו יורק, בוסטון, אמסטרדם וונציה. הוא התקבל בחום, וספרים נכתבו על חייו ויצירתו.
בתערוכה הנוכחית מוצגות שתי עבודות מרכזיות "מצעד השלום" טריפטיכון רחב היקף, המתאר אירועים היסטוריים של העם היהודי ואירועים אחרונים בישראל. הוא מראה את הטרור האסלאמי בישראל ובעולם, עם התגובה הישראלית למצב העניינים הכואב הזה. יחד עם העבודה הזו ישנו "דיוקן עצמי" מופנם יותר. האמן אוחז בפלטה, בעודו מביט ב"מצעד השלום". הצירוף בתערוכה של שתי העבודות הוא הצהרת האמן של "כן, יש לי זכות להתנגד ל'מצב' – גם אם אני גר בחו"ל".