מחיצות

תערוכת עבר

30.10.2003 - 4.12.2003

מאז ומעולם היו המחיצות חלק בלתי נפרד מחיינו. ביפן, למשל, הן משמשות זה מאות בשנים כפרגודים, קירות ואף כדלתות קלות ועדינות. היפנים היו הראשונים אשר הפכו את הפרגוד ליצירת אמנותית, שפתחה את הצוהר בפני אמנים שיתייחסו מעתה ואילך לפרגוד כאל יצירה העומדת בפני עצמה.

במקומות אחרים שימשה המחיצה כמקום מסתור, אם לניאופים כבסיפורי "דקמרון" או כמסתור לחורשי מזימות ומחוללי מהפכות כבטרגדיות המפורסמות. המחיצות יצרו מקום שמאחוריו ניתן להסתתר וממנו להבליח עם הדקר המנצנץ שיהרוג ויגרום למהפך בסדרי עולם.

אמנים אירופאים דוגמת קנדינסקי, פול קליי, איגון שילה ואחרים התייחסו לפרגוד כמדיום נוסף, שעליו ניתן לרשום, לצייר ואף לפסל. שילוב המחיצות בשימושים יומיומיים אינו מפחית כהוא זה מערכן האמנותי או הפונקציונאלי. להפך, הם נועדו להאדיר את היומיומי כפריט מיצג איכות ועדינות, וכמובן שימושיות.

המחיצה שונה מהפרגוד. מטרתו של הפרגוד להסתיר דבר מה; המחיצה לעומתו מטרתה להפריד בין אזורים בתוך חלל ולהפוך חלל אחד ליחידות נבדלות. בחלל הפיזי עשויה ההפרדה לשמש כתיחום של טריטוריות או כהגדרת טריטוריות באמצעות קירות. בחלל הווירטואלי, חידוש בן זמננו, אנו בונים מחיצות דמיוניות כדי לצור ספריות של מידע או של תמונות. חללים פנימיים מוגדרים מצויים אפילו בתוך גופנו – מעין מבנה ארכיטקטוני המורכב ממחיצות בלב או במוח.

גלריות או מוזיאונים נבנו תמיד כחללים הנחצים על ידי מחיצות, שנועדו לאפשר הצגת יצירות רבות בתנאים אופטימליים. החלוקה הגמישה מאפשרת הבדלה לפי נושאים שונים ובכך היא פותרת את ההתמודדות עם בעיית החלל הנתון הבלתי גמיש. כיום אנו מוצאים יותר ויותר חללים פתוחים וגדולים יותר, המאפשרים תפישה מרחבית חופשית וחסרת מגבלות יחסית, שלתוכה ניתן לשלב מחיצות על פי הצורך. יצירות אמנות גדולות ממדים יוצרות אפקט ויזואלי עז ולכן גם דורשות חללים נרחבים. טכנולוגיות חדשניות דוגמת ווידאו, הקרנות מסוגים שונים או מיצגים, דורשים אף חללים יעודיים חשוכים או חשופים, הכל לפי דרישות האמנות.

אך מה קורה כאשר המחיצות הינן יצירות האמנות עצמן? האם הן מחיצות או פרגודים? האם יצירות אמנות יכולות לתחום מרחב כאשר הן עצמן אובייקט הממלא מרחב? והאם חומרים שונים כל כך זה מזה בתוך חלל אחד מוגדר כמו הגלריה, יכולים לספק הגדרה של חלל תחום? או שמא יצירות אמנות מסודרות כאובייקט פותחות את החלל ומעניקות לו מימד חדש ומשמעות חדשה? והאם מחיצה כאובייקט היא אמנות או אומנות?