לאה הירושלמית

יצירות

עבודות מקור
הדפסים

אודות

לאה הירושלמית (לאה הירשפלד), הינה אמנית אאוטסיידרית, מספרת סיפורים ומחנכת. מרב יצירותיה עסקו בפרשנות סיפורי התנ"ך, עם ציורים רבודים וצבעוניים, מלאי דמויות, בסגנון תמים ופשטות ילדותית.

לאה נולדה בהונגריה לאחר תום מלחמת העולם השנייה לזוג ניצולי שואה. בעודה תינוקת עלו השלושה לארץ ישראל. לאחר תקופה קצרה ברמתיים, היא ומשפחתה עברו לירושלים שם גדלה וחיה במשך שנים רבות. לאחר שנישאה עברו היא ובעלה לימית שבסיני, אך נאצלו לעזוב עם הילדיהם הקטנים כאשר נעקרו מביתם במהלך פינוי סיני. הצמד חיפשו מקום חדש בו יוכלו להקים בית ולפתח את חזונם הציוני, ומצאו את מקומם ביישוב חיספין שבגולן, שם לאה חיה עד שנפטרה ב2019. מעבר לפועלה האמנותי, הייתה לאה אשת הוראה, אשר חרטה על דגלה חינוך דתי לאומי וציוני.

לאה עסקה במיוחד בציור בעזרת טושים ועפרונות צבעוניים, בהם נתנה פרשנות לסיפורי התנ"ך. תוך שילוב של פסוקים ופרקי תנ"ך שלמים, יצירותיה הן מתקשרים עם הצופה כמו קומיקס, ציור המספר סיפור בדימוי ומילה. בנוסף עסקה גם במלאכת אריגה, וארגה שטיחי קיר אמנותיים, באריגת נול ידנית, ואלו על פי ציורייה. החשובה שביצירותיה, היא ה"הגדה ירושלמית", הגדה מרהיבה הכוללת 68 הדפסים המבוססים על ציורייה, אשר הכינה כאיור ההגדה וסיפור יציאת מצרים.
כך כתבה על ההגדה:

"במשך שנים רבות – שנות ילדותי, נראה היה לי חג הפסח, כחג החשוב ביותר בחיי, חי וצבעוני ביותר בכל הקשור להכנות לקראתו, כל הפרטים והדקדוקים שמלווים אותו, כל הכלים, המאכלים, הסיוד, הנקיון. הכל נראה כל כך מיוחד ומרשים. ושיא השיאים היה כמובן ליל הסדר הנהדר.
הורי היקרים דאגו תמיד לעריכת השולחן בצורה יפה: כלים נאים ומיוחדים לחג, גביעי זכוכית מבהיקים, גביע אליהו הנביא מכסף, קערת הפסח עם כל פרטיה וההגדה. לכולנו הגדות נאות ומקושטות אולם לאבא ההגדה הישנה והנשנה אשר גרמה לנו לשאלות ולסקרנות רבה. כל שנה חזר אבא וסיפר לנו על העבדות והחושך שבו היו הורי שרויים במשך שנות האפלה באירופה, שבויים בידי הצוררים הנאצים. כיצד הושמדה כל משפחת אבי בידיהם עד אחד כשהוא היחיד שנשאר ממשפחה מפוארת וההגדה היא הזכר היחיד שהצליח אבא להציל מבין ההריסות של ביתו ומשפחתו. מובן מאליו שכל הרשמים הנהדרים הללו בקשר לחג, בנוסף לעובדה שהורי חוו על בשרם חוויה נוראית כזאת, גרמו לכך שמיד כשאחזתי מכחול בידי והתחלתי לצייר ידעתי כי ברגע זה או אחר אצייר את ההגדה של פסח, כפי שהצטיירה בעיני בילדותי דרך החוויה החזקה של פסח כפי שחוויתי אותה בביתר עם האווירה הנפלאה שהורי הנהדרים השרו עלינו."

לקריאה נוספת