לאון אנגלסברג נולד בוורשה, פולין, בשנת 1919. מלבד שני אחיו הגדולים הייתה לאנגלסברג אחות תאומה. בילדותה התגוררה המשפחה בעיירה אוטבוצק ווורשה. הוא למד בגימנסיה כללית וניגן בכינור. ב-1939, לאחר הכיבוש הגרמני, ברח ללבוב ומשם גורש לברית המועצות. ב-1943 הצטרף לצבא הפולני שפעל תחת הצבא הסובייטי. הוא שימש כתותחן אסטרטגי ושרטט. במהלך שירותו נפצע וקיבל עיטור כבוד. לאחר המלחמה למד אמנות בוורשה והיה חבר באיגוד האמנות בעיר. בשנת 1957 עלה ארצה ונשלח למעברה בקריית בנימין שליד חיפה. כמה חודשים לאחר מכן עבר לגור בבית נטוש בשכונת אבו תור בירושלים. אחוזתו האמנותית נתרמה על ידי האמן למדינת ישראל.
יצירותיו המוקדמות של אנגלסברג, מימי שהותו בפולין, כבר גבשו את סגנונו האמנותי, ששילב ציור אקדמאי עם מגמות של הפשטה ואקספרסיוניזם. לצד תיאורי נוף ודיוקנאות עצמיים, יצר גם עבודות בנושא השואה, שאותן כינה "ציורי מרטירולוגיה יהודית".
הנוף של אנגלסברג, המהווה את חלקו הגדול של יצירתיו, מייצג את ההיבט הציבורי של יחסיו של האמן עם העולם הסובב. סגנונו, שפותח בציוריו המוקדמים של שנות ה-60, התבסס על תרגום הנוף לשפה ציורית עצמאית ומופשטת.
ההיסטוריה האישית של אנגלסברג משלימה את הקבלת של האמנות הישראלית, זורמת כמו טפטוף מודחק ומחתרתי לצד הזרם המרכזי.
אנגלסברג, שבוי בנוף הירושלמי, נמנה עם קבוצה גדולה של ציירי נוף ישראלים שיצירתם מהווה תגובה רגשית ואסתטית עמוקה לנופים המקומיים.
נראה כי הגישה הרומנטית שלו מזכירה את תפיסותיהם של האמנים החלוצים של תקופת קום המדינה. עם זאת, גישתו הסגנונית נוטה להפשטה ולתרגום של מאפייני הנוף השונים לערכים ציוריים אוטונומיים, ומשייכת אותו לסגנונם של ציירי הנוף של שנות ה-50 וה-60. כך או כך, אנגלסברג נשאר זן נפרד, לא קשור לאף קבוצה, תחושת האמביוולנטיות והמלנכוליה חודרת לכל יצירתיו.
– תמר מנור פרידמן, "שמיים קודרים", מתוך: ליאון אנגלסברג – רטרוספקטיבהת מוזיאון ת"א לאמנות, 2006
– גיל גולדפיין, "עלייתו של אנגלסברג", ג'רוזלם פוסט, 20.4.2006
>>לינק לכתבה (באנגלית)
לימודים
1950-1946 אקדמיה לאמנות, וורשה, פולין
פרסים
1991 פרס שושנה איש שלום, בית האמנים, ירושלים
1991 פרס זוסמן לאמנים העוסקים בנושא השואה, יד ושם, ירושלים
שעות פתיחה :
א'-ה'
12:00 – 19:00
שישי
בתיאום מראש בלבד
© כל הזכויות שמורות לגלריה אנגל 2021