מרסל ינקו

מרסל ינקו, ישראלי, נולד ברומניה, 1985-1895. ממיסדי תנועת הדאדא ומקים כפר האמנים עין הוד. על יצירתו זכה ינקו בפרס ישראל בשנת 1967.

מרסל ינקו נולד בבוקרשט, רומניה בשנת 1895. אביו היה סוחר ואמו מוסיקאית חובבת. בילדותו למד ציור אצל הצייר היהודי לוסיף איסר. ביחד עם טריסטיאן צארה ואחרים הוציא, בין השנים 1913-1912, כתב-עת אוונגרדי בשם "סימבולול" ("הסמל"). בשנת 1915 החל לימודי אדריכלות בבית הספר הפוליטכני בציריך, שוויץ. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה השתתף ינקו, יחד עם אחיו, בהקמת תנועת הדאדא בעיר והשתתף בפעילותיה ב"קברט וולטר" בעיר. בשנת 1921 היגר לפריז, צרפת. שם השתתף יצירותיו מאותה עת עושות שימוש בטכניקות אוונגרדיות כגון קולאז' ואסמבלאז'. מתקופה זו ידועים בעיקר תיאורי הנשפים המצויירים בסגנון קוביסטי ופוטוריסטי וכן מסכות שנוצרו עבור ההופעות של תנועת הדאדא ב"קברט וולטר".

בין השנים 1940-1922 שהה ברומניה, שם היה שותף בהקמת כתב העת "קונטימפוראנול" (1930-1922), ובקבוצות אמנות אוונגרדיות אחרות. בשנת 1941 עלה לארץ ישראל. באותה תקופה, לצד עבודתו כארכיטקט בעיריית תל אביב, המשיך בפעילותו כצייר ואף יצר תפאורות להצגות שונות. בשנת 1948 היה אחד ממקימי תנועת "אופקים חדשים". בשנת 1953 ייסד את כפר האמנים עין הוד ואת בית הספר לאמנות בסמינר אורנים. בישראל נוספה לעבודתו של ינקו גישה לאומית ציונית, לאורה יצר תיאורים של נופי הארץ, תיאורי עולים ועוד. בייחוד ידועים ציורים בעלי ממד חברתי היסטורי כגון "אונית עולים" (1946), "חייל פצוע בלילה" (1948) או "המכבים" (1952), העושה שימוש במוטיבים קלאסיים ובסגנון ציור אקספרסיבי וגיאומטרי.

בעין הוד הוקם בשנת 1983 "מוזיאון ינקו-דאדא" המציג מעבודותיו של ינקו.