יואב בן דב

יואב בן- דב נולד למשפחת אמנים בעין הוד ב1967, וילדותו עברה בצל אמנים ידועים בכפר כמו מרסל ינקו, אברהם בזק ואורי ליפשיץ, שלהם היה אסיסטנט עד גיל 25.

בגיל 8 הוא התבונן בעבודתם של מרסל ינקו ומיכאל גרוס, שיחק עם ברברה סודקביץ וניקה מכחולים בשביל אברהם בזק. את עבודתו הראשונה  מכר יואב בגיל 17 למנצח האופרה של ברלין. את אהבתו לפטיש ולאזמל אימץ יואב מטוביה יוסטר ומשנתיים בהם עבד עם אורי ליפשיץ. לאחר השרות הצבאי ולאחר לימודיו בארץ ובחו"ל, פתח סטודיו משלו ביפו ששימש מקור עלייה לרגל של אמנים מהארץ ומרחבי העולם. כיום חי ועובד בדרום ת"א.

בן דב הציג בעשרות תערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובחו"ל והשתתף בפרויקטים חשובים כגון פרויקט חירייה במוזיאון תל אביב, ארטיס ניו- יורק ומיצב הפינגווינים. בשנת 2008 אצר תערוכה במסגרת יריד ארט ירושלים "…וצדיק באמונתו יחיה".

בשנת 2008 יצא בן דב בפרויקט רחב היקף ברחבי הארץ "תפילת הדרך" בו ציפה את מכוניתו בעלי זהב, ויצא למסע ברחבי המדינה כאשר מתוך סוס זהב זה מושמעת בעיבוד עכשווי תפילה בארמית מתוך פרויקט משותף עם יוחאי קאי בן דב וברי סחרוף. חתן פרס האמן הציוני לשנת 2013.
בן דב גם עיצב וניצח על פרויקטים רבים בארץ ובעולם, ביניהם עיצוב פסל שימושי במרחב הציבורי והוא מקום מנוחה המשתמש באנרגיה מתחדשת וסולארית למבקרים בו.

בתערוכותיו של בן דב ניכר חיפוש אחר מושג אידיאלי, המרכיב את הסמלים התרבותיים והאינדיבידואליים. התערוכות שלו הן  מופע ראווה שפונה אל כל החושים. כך לדוגמא, בתערוכה זית (2003), כיסה בן דב את רצפת חלל הגלריה בשבעה טון של ג'פת זיתים, (שארית בית הבד) והזמין את המבקרים לחוות את חוויית בית הבד ואת ריחותיו בתל אביב.  מאמר התערוכה חיטה (1999) נכתב על ידי  ארז קומורובסקי והקטלוג עצמו היה עשוי ממוץ חיטה. במסגרת התערוכה רימון (1999) הזמין בן דב את שני השפים מחמוד חבשי ויהודה ברויטמן לערב טעמים מיוחד בהם הכינו מנות על בסיס רימון. בתערוכה רׂעה (2007)  בן דב התמקד בראייה ובאשליה ויצר חדר חושך שדימה חוץ ואיפשר ההתבוננות בירח ובכוכבים.

יצירותיו לוכדות בתוכן מכלול תחושות אישיות ואוניברסליות של בית וביתיות, אך במקביל הן גם טעונות בהתייחסות הבלתי נמנעת לבית וההתנתקות ממנו, על רקע המציאות בישראל.